רשב"ם על בבא בתרא ק״נ ב:י׳

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור בבא בתרא ק״נ ב:י׳
10 אָמַר ״נִכְסַי לִפְלָנְיָא״ – עַבְדָּא אִיקְּרִי ״נִכְסֵי״, דִּתְנַן: הַכּוֹתֵב כׇּל נְכָסָיו לְעַבְדּוֹ – יָצָא בֶּן חוֹרִין. אַרְעָא אִיקְּרִי ״נִכְסֵי״, דִּתְנַן: נְכָסִים שֶׁיֵּשׁ לָהֶן אַחְרָיוּת, נִקְנִין בְּכֶסֶף וּבִשְׁטָר וּבַחֲזָקָה. גְּלִימָא אִיקְּרִי ״נִכְסֵי״, דִּתְנַן: וְשֶׁאֵין לָהֶן אַחְרָיוּת – אֵין נִקְנִין אֶלָּא בִּמְשִׁיכָה.
פירוש רשב"ם על בבא בתרא ק״נ ב:י׳
10 אמר נכסי לפלניא - פסקי הלכות הן שפוסק הגמ' שכיב מרע שאמר נכסיי לפלניא א"נ בבריא שהקנה בסודר ואמר נכסיי לפלניא ובא הגמרא לפרש איזו דבר קרוי ממון והוא הדין אם אמר בלשון לע"ז אויי"ר או בלשון שמכנין הממון דין נכסיי לפלוני נוהג בו:
11 עבדא מקרי נכסי - כמו כסף וזהב והרי הוא בכלל המתנה:
12 דתנן - בקדושין:
13 נכסים שיש להם אחריות - והקרקעות אחריות כל מלוה וחוב וכתובה נסמכין עליהן לפי שאין דליקה שולטת בהן ואינן אובדין וקתני בהן לשון נכסים:
14 ושאין להם אחריות - היינו מטלטלין וארישא קאי דמיקרו נכסים וכמאן דמיתני נכסים שאין להם אחריות: